פסק-דין בתיק ב"ל 19189-12-10

רקע דיוני

1.       ביום 25/4/07, הרים ה מערער משא כבד בעבודתו, ובשל כך - נפגע בגבו. המשיב הכיר בארוע זה כבתאונת עבודה.

2.       ביום 31/8/09, קבע פוסק רפואי כי החל מיום 25/7/07, דרגת הנכות היציבה של המערער עקב התאונה מיום 25/4/07, היא בשיעור 0%.

3.       המערער ערר על החלטת הפוסק הרפואי מיום 31/8/09. בערר (שנימוקיו השתרעו על פני 10 עמודים), הועלו טענות רבות.

4.       הערר נדון ביום 13/1/10 בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: " הועדה"). הועדה החליטה לדחות את הערר.

5.       המערער ערער לבית דין זה על החלטת הועדה מיום 13/1/10. ערעורו נדון בפני, בתיק ב"ל 1279/10.

6.       ביום 26/7/10 קיבלתי את ערעורו של המערער, והוריתי על השבת הענין אל הועדה, תוך שנתתי מספר הוראות בדבר אופן הדיון. ההוראות שנועדו לביצוע על ידי הועדה פורטו בסעיפים 13, 15, 17, 19, 22 ו-24 לפסק הדין מיום 26/7/10.

7.       בהתאם לפסק הדין, הוחזר עניינו של המערער אל הועדה. הועדה התכנסה מחדש ביום 11/10/10, ושבה על החלטתה לדחות את הערר, כך שדרגת הנכות היציבה של המערער עקב התאונה נותרה בשיעור 0%.

8.       הערעור שבפני הוגש כנגד החלטתה של הועדה מיום 11/10/10.

גורל הערעור

9.       משעניינו של המערער הוחזר אל הועדה על פי פסק הדין מיום 26/7/10 - היה על הועדה לקיים את פסק הדין. בערעור זה, עלי לבדוק אם הועדה קיימה כראוי את פסק הדין.

10.     כדי שלא להאריך יתר על המידה בפסק דין זה, אציין כבר כעת כי דעתי היא שהועדה לא קיימה כראוי את פסק הדין מיום 26/7/10. בנסיבות אלה, דינו של הערעור להתקבל.

מאחר שמדובר על אי-קיום של פסק דין שנתן לועדה הוראות מפורשות, אני סבור שנכון במקרה זה לסטות מן הכלל, ולהורות על העברת עניינו של המערער להתברר בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, שלא יכלול מי מבין החברים שנכללו בועדה (הנדונה). לועדה הרפואית לעררים בהרכב האחר, ייקרא בפסק דין זה להלן: " הועדה החדשה". כשיובא עניינו של המערער אל הועדה החדשה, יהיה עליה לדון מחדש בעררו של המערער, כך שאין צורך לתת לועדה החדשה הוראות ספציפיות בענין אופן קיומו של הדיון.

על כן, איני רואה טעם להאריך בניתוח החלטתה של הועדה מיום 11/10/10, ובסעיפים 11-19 להלן אסתפק בתמצית ההסבר מדוע לדעתי, פסק הדין מיום 26/7/10 - לא קויים כראוי על ידי הועדה.

תמצית בחינת אופן קיומו של פסק הדין מיום 26/7/10

11.     בפסק הדין מיום  26/7/10, ציינתי שהועדה - בישיבתה מיום 13/1/10 - ראתה את המערער כמי שאינו מציג בפניה את מצבו האמיתי.

          בסעיף 13 לפסק הדין הקודם, הוריתי על השבת עניינו של המערער אל הועדה, כדי שאם הועדה עדיין תסבור שהמערער מציג בפניה מצב שאינו תואם את מצבו האמיתי, היא תודיע לו על כך ותאפשר לו להגיב על דעתה זו.